בלוג
הטרופאוסים מאגם טנגניקה
פבר
הטרופאוסים, הינם ציקלידים דוגרי פה, אנדמיים לאגם טנגניקה, בעלי צבעים מרהיבים, החיים בלהקות ומבלים את רוב זמנם באזוריו הסלעיים של האגם.
באקווריום, ניתן לגדלם בלהקות, במיכלים קיבוציים, בחברתם של ציקלידים, עדינים נוספים, צמחוניים / אוכלי כל.
בכדי לאפשר להם התנהגות טבעית ככל הניתן, יש לגדלם במיכלים בעלי שטח קרקעית נרחב ומסלעה המספקת מקומות מסתור.
״טרופאוסים״ אלו אידאליים לגידול באקווריום, ממספר סיבות עיקריות, בשל אופיים החברתי ניתן לגדל להקה בת מספר פריטים רב במיכל בעל נפח מתאים, הם עמידים במיוחד, תזונתם קלה שכן הם צמחוניים (ניתן להאכיל בעד 25 אחוז מזון בשרי), ניתן להרבותם בקלות יחסית (דוגרי פה, 15-40 ביצים בהטלה, מחזיקות למשך 4 שבועות לערך), צבעי הזכרים והנקבות עזים ומגוונים (מומלץ להחזיק מספר זכרים יחד, הדבר מחזק את צבעיהם ומסייע בהפחתת / פיזור האגרסיביות – טרופאוסים נחשבים לאחד מן הזנים הטרטוריאליים ביותר באגם טנגניקה), ניתנים לגידול יחד דגים נוספים, יש להחזיקם בטמפרטורה הנעה בין 24-27 מעלות וברמת חומציות PH 7.5-9 (לרוב, מי הברז בישראל יתאימו לדגים שמקורם באגם טנגניקה).
״הטרופאוסים״, מצויים ברבים מחופיו הסלעיים של האגם, מציגים מספר רב של וריאציות בצבעים שונים (שמותיהם מקבילים לשמו של החוף ממנו הגיעו) ומחולקים למספר משפחות:
duboisi, דובויסי, טרופאוס דובויסי, מצוי במספר מצומצם של וריאציות הדומות זו לזו, בחופים סלעיים שונים, דוגמאות בולטות: מסאווה, הלמבה.
moorii, מורי, בעל מספר הוריאציות הגדול ביותר, דוגמאות בולטות: רד ריינבו, לופובו פרפל ריינבו, מוראגו, אילנגי, מפולונגו, צ׳אייטיקה בלו ריינבו, ליננגו ילו ועוד…
brichardi, בריצ׳ארדי, דוגמאות בולטות: יוג׳יג׳י, קיפילי, אלבינו קיפילי, קטונגה, אוליווילי ועוד…
annectens, אנקטנס, סימן ההיכר של מין פחות נפוץ זה, זנבו המשולש. דוגמאות בולטות: פולי, בולו ועוד…
black, בלק – שחור, דוגמאות בולטות: במבה, לואבה, קיריצה, בולו פוינט, איקולה ועוד…
red, רד – אדום, דוגמאות בולטות: מוליירו, צ׳יפימבי, לוננגאווה ועוד…
לנוחיותכם, מצורפות תמונותיהם של חלק מהדגים המוזכרים במאמר נוסף זה, מחוות הדג המעופף!
